הקדמה הנה דרך המחברים לעשות הקדמה ואומרים ע"ד המליצה כי ספר בלי הקדמה הוי כגוף בלי נשמה ויש לתת טעם בזה כי דרך אחד לכולם להקטין א"ע בהקדמתם לבל יחשדו אותם כי ברמות רוחם באו להיות חובר חבר להיות נמנין בין הגדולים וע"כ כ"א מתנצל בטעמו ונימוקו ולהודיע מך ערכו כל אחד לפי דרכו ובזה נותנין חיות הקדושה אל הספר כמו הנשמה להגוף והנה ידוע דאדם שמת ח"ו החיצונים מתדבקין בו ולכך צריך שמירה כידוע וכיון דספר בלי הקדמה הוי כגוף בלא נשמה א"כ ח"ו ג"כ החיצונים נאחזין בו וכיון דע"י הקדמה נותנין בהספר חיות כנשמה שוב אין להם שום שליטה וראיתי בס' אהבת יונתן פ' ואתחנן לפרש דברי הגמ' ברכות שנים שנכנסו להתפלל ויצא אחד מהן טורפין לו תפלתו בפניו וכתב לפרש דלמה טורפין לו תפלתו אמנם הענין תפלה צריך לייחד הלב בעת הדיבור פיו ולבו שווין ואז מקבלים המלאכים תפלתו ואם מתפלל בלא כוונת הלב אינו מועיל תפלתו ונמסרת להחיצונים וזהו כוונת הגמ' שנים שנכנסו להתפלל היינו הפה והלב וקדם אחד מהן ויצא היינו הלב יצא ומצפצף בפה בלא לב טורפין לו תפלתו כי אינו מתקבל לרעוא ונמסרת להחיצונים עכ"ל ודבריו צריכין תבלין ועפ"י דברינו הנ"ל יש לפרש בדרך מבואר יותר כי פיו היינו הגוף וכוונת הלב הוא הנשמה כמובן שהוא הדעת והתפלה שמתפלל בלי כוונת הלב הוי כגוף בלא נשמה ולכן יש אחיזה להחיצונים כמו לגוף המת ולכך טורפין לו התפלה בפניו דייקי דהוי כמת אבל כשמתפלל בכוונת הלב שיש לו חיות בתפלתו אז אין להם שום אחוזה וזהו הפירוש בגמ' שנים שנכנסו להתפלל היינו הגוף עם הנשמה ויצא אחד מהן שמתפלל בלא כוונת הלב דהוי התפלה כגוף בלא נשמה ע"כ יש אחוזה להחיצונים וטורפין לו תפלתו בפניו ובדברינו אלה יתיישב על נכון קושית אדונינו הרשב"א ז"ל דלמה בנוסח הברכות ובשמ"ע אומרים ברוך אתה לשון נוכח ולהלן נאמר לשון נסתר אבל איתא בס' בני יששכר במאמר ב' בין המצרים דתיבת אתה הוא שם קודש אשר החיצונים ינוסו מלפניו וכיון דחכז"ל חששו דלאו כל אדם זוכה שיתפלל בכוונת הלב כדבעי ויהי' ח"ו אחוזה להחיצונים ע"כ תקנו תיכף בהתחלה בלשון אתה שהחיצונים ינוסו מלפניו ולא יהי' להם שום אחוזה ח"ו והבן: הקדמת המחבר ראיתי ונתתי אל לבי מעוטא דמעוטא העוסקים בשמעתתא כי שמעתתא בעי צלותא כיומא דאסתנא וצרכי עם בנ"י מרובים האדם לעמל יולד להמציא טרף לביתו ובפרט במדינותינו שכל אדם כשור לעול יעבוד בטרדת הפרנסה יום ולילה לא ישבותו וכן הגורל גם עמדי ועי"ז הייתי מוכרח לעזוב את דרך הלימוד בפלפול והלכה ומשכתי אותי לדרך דרוש ואגדה ות"ל זה כחמשה ועשרים שנים שהוצאתי לאור ספר יד המאיר בהסכמת גאוני וקדושי הדור שלפנינו ויש תחת ידי עוד חידושים רבים על הש"ס וגם קונטרוס דר' עוירא וקונטרוס תמניא אפי וחיבור יקר על סדר הגדה של פסח ועתה אחי ורעי הנני נותן לפניכם ספר על חמשה חומשי תורה וקראתי שם הס' זקן אהרן כי ראיתי שנתלבנו שערות זקני ועת לעשות זוודא לארחי, וגם יוסף עם הכולל בגימ' זקן לרמז על שמי אהרן יוסף לאויט"א וידעתי מך ערכי ימי הזקנה באו למה איזל ערטולאי לבית עולמי וחביב עלי מה שראיתי בס' כי גם ספר מאדם פשוט אם זכה שילמדו בני ישראל ממנה בזכות זה מעלין את הספר שיתנו בה כח וקדושה בכח לימודם ואולי גם אנכי אזכה להיבנות מהם להיות לי ג"כ לטובה אי"ה אחר מוע"ש ואבקש מאת מלכו של העולם כלו שבזכות זה יעטרו בעטרת תפארת לאבי מורי היקר המנוח ר' מרדכי דוד ז"ל ולאמי מורתי הצנועה והחסידה מרת רבקה תנצב"ה בג"ע העליון אשר שמו כל מגמתם וחפצם